מה משותף לטאליבן ומשבר האקלים?

השבוע רשם לעצמו הטאליבן שני ניצחונות בלוח – 20 שנה אחרי שהובס, הטאליבן חוזר לשלוט באפגניסטן, פלוס ניצחון חשוב אף יותר- השתלטות על הרשתות החברתיות שנתפסו שוב עם המכנסיים למטה. השאלה המהותית היא האם מדובר בחוסר יכולת של פייסבוק / טוויטר / יוטיוב לעמוד בקצב של מהפכות לא צפויות או ברווח כלכלי טהור?

ההיסטוריה מלמדת שפייסבוק לא הצליחה להתמודד עם משטרים קיצוניים, במיכנואנמר, פייסבוק אפשרה לשלטון לפרסם פוסטים שמעודדים פגיעה באוכלוסיה- מה שהוביל לג’נוסייד במדינה. ב2016 ארדואן השתמש ב TIME FACE כדי להוציא את ההמונים לרחובות ולהתעמת עם כוחות הצבא והרשימה ארוכה ועצובה.

גם השבוע האירועים ההיסטוריים באפגניסטן תפסו את הרשתות החברתיות לא מוכנות, כשחלקן מאפשרות לארגון הטאליבן לחגוג ברשתות החברתיות את הניצחון. לא פחות ממועבט אונליין, גרסת הטאליבן.   בטוויטר למקרה שפספסתם הפך דובר הטאליבן לכוכב רשת עם קרוב ל315 K עוקבים!! 28K נוספו רק ביומיים האחרונים!

טוויטר החליטה משום מה לא להחרים אף חשבון רשמי של הטאליבן. היא אפילו לא הכריזה חרם על חשבונות טאליבן או אפילו הביעה נכונות לעשות זאת. למה טראמפ נחסם אחרי ניסיון ההפיכה אבל דובר הטאליבן לא?

גם יוטיוב עדיין לא חסמה את הערוצים של הטאליבן, למקרה שבא לכם פלייליסט מגניב לריצה. טיקטוק למשל נקטה בגישה הפשוטה של הכרזה על חסימת טאליבן מהפלטפורמה שלה ופייסבוק למדה כמה לקחים חשובים מאירועי העבר והחליטה להסיר את כל התכנים שקשורים לטאליבן. עם זאת, אותה פייסבוק החליטה לאפשר לטאליבן להשתמש בוואטסאפ ככלי להעברת מסרים לתושבי קאבול- “אנחנו אחראים על הביטחון בקאבול,  האמירות האיסלאמית מבטיחה לכם שאף אחד לא צריך לחוש פאניקה או פחד. הטאליבן משתלטת על העיר בלי לחימה, ואף אחד לא נמצא בסיכון”. הקלה.

ווטסאפ סירבה להתייחס ישירות לפניות שעסקו באופן התגובה שלה לפעילות טאליבן בנתיים. “כשירות מסרים פרטי, אין לנו גישה לתוכן שיחות אישיות של אנשים”. אז למה אותה גברת וואטסאפ הצליחה לחסום פעילים ימים קיצוניים בישראל בלי הסבר אבל את פעילי הטאליבן לא?

עם זאת, עם כל הכבוד להתנהלות המרשימה של פייסבוק מול הטאליבן- את הפדיחות היא ממשיכה לעשות בהתנהלות עם חברות הנפט והגז וטשטוש מהמם של משבר האקלים.

רק לפני שבועיים דוח שפורסם ב InfluenceMap מצא כי פייסבוק ממשיכה להכניס כסף מפרסומות של חברות מזהמות שמפיצות בעזרתן מידע מוטעה לאוכלוסיות מטורגטות, במדינות שבהן חקיקה מגבילה בנושא עומדת על הפרק. במהלך 2020 הפרסומות הללו זכו ל-431 מיליון צפיות בארה״ב בלבד. פייסבוק מרוויחה מהינדוס תודעה בעד חברות מזהמות. תעשו פרצוף מופתע.

תעשיית הנפט והגז משתמשת במדיה חברתית ככלי פרסום מרכזי, ומציגה מדי שנה אלפי פרסומות בנושאים חברתיים, פוליטיים ובחירות שנועדו להאריך את השימוש בנפט ובגז.

רק לצורך המחשה בקטגוריה שמכונה “תמהיל אנרגיה פטריוטי” נרכשו 2,904 פרסומות בעלות של 1.48 מיליון דולר ושזכו ל-55 מיליון חשיפות. היא כוללת פרסומות שמקדמות נרטיבים שקושרים בין הפקה מקומית של נפט וגז לעצמאות ומנהיגות אנרגטית של ארה”ב. אם פייסבוק מתיימרת להיות רשת שפועלת עבור כדור הארץ ונגד משבר האקלים היא יכלה למשל לסייע לצמצם את המידע השגוי והמטעה בנושא, ולקדם מידע מבוסס מדע. לטפל במה שקורה בפלטפורמה שלה עצמה.

אז האם משבר האקלים קריטי בעיניכם? למה אף ערוץ תקשורת או רשת חברתית לא מקשרים אוטומטית את הסיבה לשריפה בירושלים למשבר האקלים? מה אתם באמת יודעים על הנסיגה מאפגניסטן מעבר לתמונות מזעזעות?

אם השיקולים של כל הפלטפורמות בהן אנחנו נמצאים 24/7 הם בעיקר כלכליים, יש שטח מת, מציאות שלמה, מורכבת יותר שאין לנו את האפשרות בכלל לראות ועוד יותר גרוע, לגבש דעה מפוקחת.